<h1>בה"ג הלכ' מיאון</h1>
<h2>דף סה.</h2>
אמר רבה שלש מידות בקטנה וקטן, צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, גבי קטן היכא דאית ביה דעתא דכי יהבי ליה צרור וזורקו אגוז ונוטלו, כי יהבי ליה מתנה לנפשיה זכי בה וקני לה מן כד מטיא לידיה, אבל אם מזכין לאחר מתנה על ידו לא קני לה ההוא אחר עד דמטיא ליה, למאי נפקא מינה דכמה דלא מטי לידיה אי בעי בעל מתנה הדר ביה. וכנגדו בקטנה מתקדשת למיאון היכא דאית בה דעתא דכי יהיבין לה צרור וזורקתו אגוז ונוטלתו, ומקדשין לה אמה ואחיה לדעתה אי בעיא למיפק נפקא במיאון, לית בה דעתא דצרור ואגוז ושוו עילוה כי הדדי וקידשוה אמה או אחא ובעיא למיפק לא צריכא לא גט ולא מיאון.
הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין אבל לא במקרקעין, וכנגדן בקטנה מתגרשת בקידושי אביה, דהיכא דקידשה אבוה אפילו בת חד יומא תפשין בה קידושין וצריכה גיטא, הילכך היכא דכתב לה ההוא דקידשה גט וקבילתיה, היכא דהגיעה לעונת הפעוטות, כי היכי דאמור רבנן כבר שית כבר שבע כבר תמני כבר עשר כל חד לפום חורפיה, הוי גיטא, אי בציר מהכי לא הוי גיטא ולא מיגרשא עד מקבל ליה אבוה לגיטא, שכן אב מקבל גט לבתו קטנה על כורחה.
הגיעו לעונת נדרים, קטן בן שלש עשרה שנה ויום אחד, וקטנה בת שתים עשרה שנה ויום אחד, נדריהן נדר והקדישן הקדש וכנגדן בקטנה חולצת, מיחלץ לא חלצה עד דהויא בת שתים עשרה שנה ויום אחד והוא דאתיאת שתי שערות. (יבמות י"ב:) איזו היא קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד בת שתים עשרה שנה ויום אחד, ואף על גב דאתאי שתי שערות לא חולצת ולא מתייבמת. קודם הזמן הזה אין מתעברת כל עיקר, תוך הזמן הזה אם מתעברת היא מתה ועוברה מת, הילכך לרבי מאיר דאמר שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא תתעבר ותמות, מעוברת שמא יעשה עוברה סנדל, מניקה שמא תגמול את בנה וימות. אחר זמן הזה היא חייה ועוברה חי. ובת אחת עשרה שנה ויום אחד נבדקת לנדרים, דתנן (נדה מ"ה:) בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין, וכן קטן בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין בן י"ג שנה ויום א' נדריו קיימין, קודם זמן הזה אף על פי שאמרו יודעים אנו לשם מי הקדשנו ולשם מי נדרנו אין נדריהם נדרים ואין הקדישן הקדש, אחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעים לשם מי הקדשנו ולשם מי נדרנו נדריהן נדרים והקדישן הקדש. ובודקין אותן כל שתים עשרה שנה וכל שלש עשרה שנה, קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד בת שתים עשרה שנה ויום אחד, וכן קטן מבן שתים עשרה שנה ויום אחד ועד בן שלש עשרה שנה ויום אחד, אם יודעין למי נודרין ולמי מקדישין נדריהם נדרים והקדישן הקדש, והיינו מופלא סמוך לאיש דכתיב בנדרים.
